בעוד שקשה למנוע הדבקה בוירוסים הנישאים באוויר, גם עם שמירה על כללי ההגיינה החשובים והנחוצים (תמיד), ניתן לנקוט אמצעים למניעת הסיבוכים כתוצאה ממחלות ויראליות. מניעת הדבקה ומניעת סיבוכי המחלה הן שתי מטרות בפני עצמן ושתיהן צריכות התייחסות.
ישנן דרכים לחזק את המערכת החיסונית כדי לעזור לה לעבור את המשבר הנוכחי בשלום. כמובן ששמירה על תזונה שעונה על צורכי הגוף, הימנעות ממזונות מעובדים והתרחקות מגורמים סביבתיים ומנטליים מחלישים הם דברים בסיסיים. זה הזמן אולי לבדוק את ההרגלים שלנו ולרענן נהלים.
וירוס הקורונה מזכיר ב"התנהגותו" וירוסים אחרים המקוטלגים כמחלות ילדים. וירוסים אלה, בעוד שגורמים לתחלואה לא נעימה, בדר"כ אינם מסוכנים לילדים ללא מחלות רקע וללא חסרים תזונתיים משמעותיים. לעומת זאת, אצל מבוגרים הם גורמים לתחלואה יותר קשה.
ניקח לדוגמא את וירוס החצבת. ארגון הבריאות העולמי מציין שחוסר בויטמין A מהווה גורם סיכון לתחלואה וסיבוכים של מחלת החצבת ולכן הפרוטוקול הטיפולי הוא מתן כמות גבוהה ומרוכזת של הויטמין בבת אחת (חד פעמי או בפעמיים בלבד) אצל מאובחנים למניעת סיבוכי המחלה.
מחקרים מראים שחוסר בויטמין A אחראי לסיבוכים וזיהומים משניים בתחלואה עם פתוגנים שונים ומעלה את הסיכויים לביטוי חמור יותר של מחלות (1). בנוסף, מחקרים על שפעת מראים שהיחס בין ויטמים A ו D הוא קריטי למניעת סיבוכים אלה וללא איזון ביניהם ייתכנו סיבוכים וזאת אחת הסיבות לכך שבחורף ביטויי מחלת השפעת עלולים להיות חמורים יותר (2). גם ויטמין D כשלעצמו נצפה קלינית כתורם לתגובה חיסונית יעילה יותר בתחלואה בוירוסים שונים (3, 4).
ויטמין A ו D הם ויטמינים מסיסים בשומן, הווה אומר שברמות גבוהות מדי עלולים להיות רעילים מכיון שרמות עודפות נאגרות בכבד וברקמות שומן.
תוספים של הויטמינים הנ"ל בדר"כ מכילים רמות גבוהות, במיוחד לילדים. אני אוהבת להשתמש בשמן כבד דגים באיכות טובה כמו זה שמכיל את הויטמינים ברמה מתונה.
ויטמין D כידוע נוצר דרך העור מחשיפה לשמש, אך קיים בכמות גבוהה במזונות כמו דגים (סלמון, סרדינים וכו'), ביצים, פטריות (אשר גם הן מסנתזות ויטמין D מהשמש). מקורות תזונתיים עשירים בויטמין A כוללים כבד, דגים שמנים, ונמצא בכמות קטנה יותר בבשר, עוף, גבינות קשות וחמאה. פירות וירקות כתומים או צהובים מכילים בטא קרוטן אשר עובר המרה בגוף לויטמין A. מכיון שויטמינים A ו D מסיסים בשומן, דיאטות צמחוניות ו/או דלות מאד בשומן עלולות להוביל לחוסרים, כמו גם הפרעות עיכול שונות שעלולות לגרום לבעיות ספיגה.
ישנם צמחים רבים עם השפעה אנטי ויראלית. מהתנסות אישית, אם צריך להתמקד אני מעדיפה את הרוזמרין (5, 6) והטימין/קורנית (7). אפשר לעשות מהם חליטות או להשתמש לתיבול. כמובן, יש לצרוך בכמויות שפויות ולהביא בחשבון פוטנציאל התנגשות עם תרופות.
חומץ תפוחים הוא מוצר פופולרי להתמודדות עם וירוסים ובעיות אחרות. אמנם העדויות הן בעיקר אנקדוטיות אבל מניסיון אישי יכול לעזור לקצר משך מחלה ויראלית. כף של החומץ מדולל בלפחות כוס מים או תה וכד' פעם או פעמיים ביום לטווח קצר יכול להועיל. אני השתכנעתי שעדיף חומץ תפוחים אורגני לא מסונן. אפשר גם לעשות אמבט לרגליים או מלא עם החומץ. גם בשימוש חיצוני כזה הוא משפר מאד את ההרגשה באופן כללי ועוזר להוריד את החום במהירות יותר בשילוב עם תרופות להורדת חום.
קיימים גם בשוק מוצרים רבים בצורה של ספריי לגרון טבעי המכיל מיצויים של צמחים בעלי תכונות אנטי ויראליות. יחד עם זאת, לרב הם מכילים גם חומרים מזיקים ולא רצויים. ישנם מוצרים נקיים יותר כמו זה. הוא מיועד לילדים אבל מבוגרים יכולים פשוט להכפיל את המינון המומלץ.
רלוונטי גם לעיין בפוסט שלי על פטריות רפואיות.
לסיום, זה לא חידוש שאופטימיות ומצב רוח טוב תורמים לשיפור הבריאות ולחיזוק המערכת החיסונית, כולל בזמן חשיפה למחלות ויראליות (8).
אז רק בריאות לכולנו!