פרוטוקול נמצ'ק והקשר בין מעי-מח לטיפול בהפרעות קשב, עיכוב התפתחותי, אוטיזם ובעיות עיכול

עצב הוואגוס  או עצב התועה הוא העצב (או יותר נכון זוג עצבים לכל צד) היחידי היוצא מהמוח ומעצבב איברים לאורך הגוף, כולל המעי. הטענה היא שיש יחסי גומלין בין המוח לאיברים המעוצבבים ושהקשר הינו דו-כיווני. לכן אם קיימת הפרעה במעי ו/או חולשה בעצב הוואגוס יהיו לכך השלכות נוירולוגיות שיתבטאו בכל מיני תסמינים רגשיים, התנהגותיים, סנסורים וקוגניטיביים. הפרוטוקול גם כולל טיפול באפילפסיה.

בבסיס ההנחה של נמצ'ק, מצב כרוני של צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק (אשר מקומם הטבעי הוא המעי הגס) עלול לגרום למצב דלקתי במוח.  לתופעת צמיחת היתר החיידקית במעי הדק קוראים SIBO ראשי תיבות של  Small Intestinal Bacterial Overgrowth והיא גם האשמה במקרים רבים של הפרעות עיכול כמו מעי רגיז, קרוהן, צרבת, אי סבילות ללקטוז, חוסר ספיגה ועוד.

סביבה חיידקית זו גורמת לפליטה של מתאן ומימן ואבחון SIBO נעשה במבחני נשיפה המודדים פליטות אלה. כמו כן, חיידקי מעי מסויימים  פולטים חומצה פרופיונית אשר הוכחה במחקרים על עכברים כמייצרת דפוסי התנהגות אנטי חברתיים ורגישויות האופייניות לאוטיזם (1, 2).

מעבר לכך, מצב של מעי דליף  הנגרם עקב חוסר איזון חיידקי משמעותי כזה עלול לגרום לדליפה של חיידקים אשר מעוררת תגובות שרשרת במערכת החיסונית (ייצור מוגבר של ציטוקינים ומיקרוגלייה בריכוזים מעוררי דלקת וכו') המשפיעות על מערכת העצבים וגורמות לרגישויות שונות, התאוששות איטית יותר מפגיעות פיזיות ורגשיות,  פרכוסים, הפרעות למידה וכו'. לא אכנס כאן להסברים פיזיולוגיים מורכבים. 

בשורה התחתונה ע"פ נמצ'ק, המצב הדלקתי הנ"ל בשילוב חוסר איזון בין צריכה של חומצות אומגה 3 ו 6 מונעות תפקוד תקין של המוח.

טיפול ע"פ נמצ'ק:  

1. נמצ'ק ממליץ על שימוש בסיבים תזונתיים מסוימים הנקראים אינולין, שהם למעשה סיבים פרה-ביוטיים (pre-biotic)– כלומר, המהווים מזון לצמיחה של חיידקים  טובים ובכך לאזן את הסביבה במעי הדק. 

נמצ'ק לרב מתנגד לשימוש בפרוביוטיקה (probiotics) ולתוספת של חיידקים חיצוניים. מתצפיות בפציינטים שלו, במיוחד על ילדים על הספקטרום האוטיסטי,  נטען שפרוביוטיקה נוטה להחמיר את המצב. לכן יש להימנע ממוצרים של סיבי אינולין המשלבים בתוכם חיידקי פרוביוטיקה ולצרוך סיבים נטולי תוספות. 

ילדים עד גיל 10: 1/8 עד 1/4 כפית ביום

מעל גיל 10: 1/8 עד 1/2 כפית פעם פעמיים ביום

מבוגרים: 1/8 עד כפית פעם פעמיים ביום

נמצ'ק ממליץ להתחיל עם 1/8 כפית ולהעלות מינון בהדרגה מכיון שהסיבים עלולים לגרום לגזים ואי נוחות אצל אנשים עם SIBO (כמו הרבה מזונות אחרים).

2. מעל גיל 12 נמצ'ק ממליץ על טיפול באנטיביוטיקה ייעודית למעי הנקראת Rifaximin (חומר פעיל). בישראל השם הגנרי הוא לורמיקס. זו אנטיביוטיקה מיוחדת שעובדת ומשפיעה במעי בלבד ואינה חודרת למחזור הדם, וזהו יתרונה הגדול. היא נרשמת בדר"כ לטיפול בשילשולים, מעי רגיז ו SIBO.

לאחר הטיפול, נמצ'ק ממליץ על המשך תחזוקה עם הסיבים בהתאם לצורך והשפעתם. 

3. חלק אינטגרלי וחשוב בפרוטוקול הוא תיסוף עם שמני אומגה 3 ושמן זית באיכות גבוהה ובדוקה, בכמויות מתונות עד מעט גבוהות (אבל הוא מזהיר מאד ממינונים גבוהים מדי).

כמו כן, יש להפסיק את השימוש בכל השמנים המזוככים (תירס, סויה, קנולה וכו') ולהימנע ממזונות תעשייתיים המכילים אותם בגלל השפעתם הפרו-דלקתית. 

4. גירוי עצב הוואגוס משקם נזק עצבי ועוזר לווסת תהליכים דלקתיים במערכת העצבים.

(ברפואה משתמשים לעיתים בשתלים (המושתלים בהליך ניתוחי)  לגירוי עצב הוואגוס בחולי אפילפסיה שאינם מגיבים לתרופות על מנת להפחית התקפים.)

נמצ'ק המציא מכשיר הניתן לשימוש באופן חיצוני למשך שעתיים עד ארבע ביום להשגת אפקט גירוי עצב הוואגוס (נכון לכתיבת שורות אלה, נראה שניתן להשיג רק אצלו בקליניקה).

לפי נמצ'ק, בטיפול באוטיזם ע"פ הפרוטוקול ניתן לצפות להתפתחות נוירולוגית/קוגניטיבית המקבילה לחודשיים-שלושה בכל חודש אחד, עד שמגיעים לרמת התפתחות (וורבלית, התנהגותית וכו') יותר מתקדמת. זאת מאחר שהשגת שליטה על תהליכים דלקתיים במוח מאפשרת לו המשך התפתחות בכיוונים חיוביים.