יוד

מחסור ביוד גורם לסימפטומים שונים והוא לא תמיד מאובחן כראוי. על רקע זה ניתן למנות:

דיכאון, עייפות מוגזמת, כאבי ראש, בעיות בזיכרון, עור יבש ומחוספס, נטייה לזיהומים, השמנה, הפרעות במחזור החודשי, רגישות לקור.

קיימות סיבות שונות למחסור ביוד מלבד צריכה נמוכה בתזונה:

* הריון

* שתייה של מים המכילים פלואור וכלור–שני חומרים(הלוגנים) המונעים ספיגת יוד (1, 2, 3).

* מחסור בסלניום, מינרל שעובד יחד עם יוד לייצור וסינתזה של הורמוני בלוטת התריס. עודף ביוד במקביל לחוסר בסלניום עלולים לגרום לדלקת בבלוטת התריס. 

* צריכה מרובה של מזונות גויטרוגנים (המעכבים את פעילות בלוטת התריס). אלה כוללים בין היתר:

       1.  מוצרי סויה על כל צורותיה: טופו, רוטב, פתיתי סויה, אדממה, וכו'. 

       2.  ירקות ממשפחת המצליבים: כרוב, ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים, קולורבי וכו'.

      לאנשים הסובלים מתת פעילות בלוטת התריס מומלץ להגביל מזונות אלה. 

מקורות תזונתיים ליוד כוללים אצות ים, דגי ים, מוצרי חלב (אם מזונה של הפרה כלל העשרה ביוד). נמצא בכמות קטנה בירקות וקטניות. 

תוספי יוד מומלצים רק לאנשים בריאים שאינם מקבלים מספיק יוד בתזונה. 

תופעות לוואי של צריכת יתר: 

צריכה גבוהה מאד של יוד עלולה לגרום לפעילות יתר של בלוטת התריס ושיבושים נילווים.

לאנשים הסובלים מתת פעילות בלוטת התריס כתוצאה ממחלה אוטו-אימונית הנקראת "האשימוטו," שבה הגוף מייצר נוגדנים התוקפים את בלוטת התריס ומעכבים את פעילותה, מומלץ להימנע מתוספי יוד או לתסף בפיקוח ע"פ פרוטוקולים מורכבים לטיפול בהאשימוטו. תוספת של יוד במקרי האשימוטו עלולה להחמיר מצב זה על אף תת הפעילות. 

יוד עלול להשפיע על המטבוליזם של תרופות מסוימות , לכן חובה להתייעץ עם רופא במקרה של נטילת תרופות ובכל מקרה של חוסר איזון בבלוטת התריס. 

מנסיון:

אנחנו לוקחים בדר"כ את התוסף הזה, ומשתדלים לזכור לקחת במיוחד בזמן מחלה ויראלית או חיידקית ולחיטוי חיצוני של פצעים.